שבץ מוחי והתקף לב הם שני מצבי חירום רפואיים מסכני חיים. בשניהם נפגעת זרימת הדם לאיבר חיוני, אך הם אינם אותו אירוע: התקף לב פוגע בשריר הלב, ואילו שבץ מוחי פוגע במוח.

ההבדל הזה משפיע על התסמינים, הבדיקות, הטיפול וההשלכות האפשריות. עם זאת, בשני המצבים הזמן הוא גורם מכריע. ככל שהטיפול ניתן מוקדם יותר, כך ניתן לצמצם את הנזק לרקמות ולשפר את סיכויי ההחלמה.

לכן חשוב להכיר את תסמיני התקף הלב, לזהות במהירות סימנים לשבץ מוחי ולדעת כיצד לפעול. בכל חשד לאחד מהמצבים האלה יש לחייג מיד 101 למד״א ולא להמתין שהתסמינים יעברו.

מהו התקף לב ומהו שבץ מוחי?

מה קורה בזמן התקף לב?

התקף לב, המכונה גם אוטם שריר הלב, מתרחש כאשר זרימת הדם באחד העורקים הכליליים שמספקים דם ללב מצטמצמת באופן משמעותי או נחסמת.

ללא אספקה מספקת של דם וחמצן, חלק משריר הלב מתחיל להיפגע. חסימה ממושכת עלולה לגרום לנזק קבוע לשריר ולהחליש את יכולתו של הלב להזרים דם ביעילות החסימה קשורה למחלת עורקים כליליים ולהצטברות משקעים שומניים בדפנות העורקים. כאשר משקע כזה נקרע, עלול להיווצר קריש דם שחוסם את זרימת הדם.

מה קורה בזמן שבץ מוחי?

שבץ מוחי מתרחש כאשר זרימת הדם לאזור מסוים במוח נפסקת או נפגעת. ללא דם וחמצן, תאי המוח עלולים להתחיל להיפגע בתוך זמן קצר.

קיימים שני סוגים מרכזיים:

• שבץ מוחי איסכמי: קריש דם או חסימה מונעים מהדם להגיע לאזור במוח.
• שבץ מוחי דימומי: כלי דם במוח נקרע וגורם לדימום בתוך המוח או בסביבתו.

ייתכן גם אירוע מוחי חולף, המכונה TIA, שבו התסמינים חולפים לאחר זמן קצר. גם אירוע חולף הוא מצב חירום ואות אזהרה אפשרי לשבץ מוחי משמעותי בעתיד. אי אפשר לדעת בתחילת האירוע אם מדובר ב-TIA או בשבץ מלא, ולכן אין להמתין. י התקף לב לעומת סימנים לשבץ מוחי

התסמינים של שני המצבים יכולים להופיע בפתאומיות, אך התקף לב מתבטא בדרך כלל בתסמינים הקשורים לחזה, לנשימה ולפלג הגוף העליון. שבץ מוחי גורם לרוב לשינוי פתאומי בתנועה, בדיבור, בראייה או בתפקוד הנוירולוגי.

חשוב לדעת: התקף לב לא תמיד נראה כמו בסרטים

לא כל התקף לב מתחיל בכאב חזק ופתאומי בחזה. התסמינים יכולים להתחיל בהדרגה, להיות קלים, להיעלם ולחזור או להתבטא בעיקר בקוצר נשימה, בחילה, חולשה או עייפות חריגה.

אצל נשים, אנשים מבוגרים ואנשים עם סוכרת עלולים להופיע תסמינים פחות אופייניים. במקרים מסוימים יכול להתרחש גם התקף לב ללא כאב חזה ברור. לכן אין להתעלם משינוי גופני חריג רק משום שאין כאב עז.

מזהים שבץ מוחי במהירות?

אפשר לבצע שלוש בדיקות פשוטות:

• פנים: בקשו מהאדם לחייך. האם צד אחד של הפנים צונח?
• ידיים: בקשו להרים את שתי הידיים. האם יד אחת נחלשת או צונחת?
• דיבור: בקשו לחזור על משפט פשוט. האם הדיבור מבולבל, משובש או לא ברור?

אם אחד מהסימנים מופיע, יש לחייג מיד 101 למד״א. כדאי לזכור או לרשום מתי הופיעו התסמינים לראשונה, משום שמועד תחילת האירוע חשוב לקבלת החלטות טיפוליות.

גם הפרעת דיבור חולפת, חולשה שנעלמה או בלבול שנמשך דקות ספורות מצריכים הערכה רפואית דחופה.

ההבדלים העיקריים בין התקף לב לשבץ מוחי

האיבר שנפגע

בהתקף לב נפגע שריר הלב. בשבץ מוחי נפגעת רקמת המוח.

הפגיעה בלב עלולה להשפיע על יכולת השאיבה של האיבר ועל אספקת הדם לגוף. פגיעה במוח יכולה להשפיע על תנועה, שפה, זיכרון, ראייה, שיווי משקל, התנהגות ותפקודים נוספים, בהתאם לאזור שנפגע.

ההשלכות לטווח ארוך

לאחר התקף לב עלולים להתפתח:

• חולשה של שריר הלב
• אי-ספיקת לב
• הפרעות בקצב הלב
• קוצר נשימה ועייפות במאמץ
• צורך בשיקום לב ובשינוי אורח החיים

לאחר שבץ מוחי עלולים להופיע:

• חולשה או שיתוק בצד אחד של הגוף
• קשיים בהליכה ובשיווי המשקל
• הפרעות בדיבור ובהבנת שפה
• קשיי בליעה
• שינויים בזיכרון, בריכוז ובפתרון בעיות
• צורך בפיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק או קלינאות תקשורת

היקף ההשפעה משתנה מאדם לאדם ותלוי בין היתר במיקום הפגיעה, בחומרתה ובמהירות שבה ניתן הטיפול.

כיצד מאבחנים התקף לב ושבץ מוחי?

בדיקות לאבחון התקף לב

כאשר עולה חשד להתקף לב, הצוות הרפואי עשוי לבצע:

• אק״ג: בדיקה המתעדת את הפעילות החשמלית של הלב.
• בדיקות דם: בין היתר לבדיקת טרופונין, חלבון שרמתו עשויה לעלות כאשר שריר הלב נפגע.
• אקו לב: בדיקת אולטרסאונד להערכת המבנה ותפקוד השאיבה של הלב.
• צילום חזה: מסייע לבדוק את הלב, הריאות וסיבות אפשריות נוספות לתסמינים.
• צנתור ואנגיוגרפיה כלילית: מאפשרים לזהות היצרות או חסימה בעורקי הלב ולעיתים גם לטפל בה.
• בדיקות מאמץ או הדמיה: עשויות להתבצע בהמשך, בהתאם למצב הרפואי.

אק״ג הוא בדרך כלל אחת הבדיקות הראשונות בחשד להתקף לב, אך האבחון נעשה על סמך שילוב של תסמינים, בדיקות דם ובדיקות נוספות לאבחון שבץ מוחי

בחדר המיון עשויים לבצע:

• בדיקת CT של המוח: מסייעת לזהות דימום, נזק מוחי וסיבות אחרות לתסמינים.
• בדיקת MRI: מאפשרת לזהות שינויים ונזק ברקמת המוח בפירוט רב.
• בדיקות דם: לבדיקת קרישה, רמות סוכר ומדדים רפואיים נוספים.
• בדיקות של כלי הדם: כדי לאתר חסימות, היצרויות או מקור אפשרי לקריש.
• בדיקות לב: במקרים מסוימים נבדק אם קריש נוצר בלב והגיע למוח.

חשוב להבחין במהירות בין שבץ איסכמי לשבץ דימומי, משום שהטיפול בכל אחד מהם שונה. גורמי סיכון משותפים לשני המצבים?

אף שהתקף לב ושבץ מוחי פוגעים באיברים שונים, הם חולקים גורמי סיכון רבים הקשורים לבריאות כלי הדם.

גורמי הסיכון המרכזיים כוללים:

• לחץ דם גבוה
• כולסטרול גבוה
• עישון וחשיפה לעשן
• סוכרת
• עודף משקל והשמנה
• חוסר פעילות גופנית
• תזונה עתירת מלח, שומן רווי ומזונות מעובדים
• צריכה מופרזת של אלכוהול
• גיל מבוגר
• היסטוריה משפחתית של מחלות לב או שבץ
• מצבים רפואיים מסוימים, ובהם הפרעות בקצב הלב

לחץ דם גבוה, כולסטרול גבוה ועישון נחשבים לגורמי סיכון מרכזיים הניתנים במקרים רבים לאיזון או לשינוי. פשר למנוע שבץ מוחי והתקף לב?

לא ניתן למנוע כל אירוע, אך אפשר להפחית באופן משמעותי את הסיכון באמצעות טיפול במחלות רקע ושמירה על הרגלים התומכים בבריאות הלב וכלי הדם.

צעדים מעשיים להפחתת הסיכון

• בדקו לחץ דם בקביעות: לחץ דם גבוה יכול להתקיים ללא תסמינים.
• עקבו אחר רמות הכולסטרול והסוכר: קבלו טיפול בהתאם להנחיות הצוות הרפואי.
• הפסיקו לעשן: הפסקת עישון מפחיתה נזק לכלי הדם ואת הסיכון להיווצרות קרישי דם.
• העדיפו תזונה מאוזנת: שלבו ירקות, פירות, קטניות, דגנים מלאים, דגים ומקורות חלבון רזים.
• הפחיתו מלח ומזון מעובד: צריכת מלח גבוהה עלולה להקשות על איזון לחץ הדם.
• הקפידו על פעילות גופנית: שאפו לפעילות המתאימה למצבכם הרפואי ולהנחיות שקיבלתם.
• שמרו על משקל גוף מתאים: ירידה הדרגתית במשקל יכולה לסייע באיזון לחץ דם, סוכר וכולסטרול.
• קחו תרופות כפי שנרשמו: אין להפסיק תרופות ללחץ דם, סוכרת או כולסטרול ללא התייעצות.
• הגיעו לבדיקות מעקב: במיוחד אם כבר התרחש אירוע לבבי, שבץ מוחי או אירוע מוחי חולף.

שינויים בריאים באורח החיים, לצד טיפול מסודר בגורמי סיכון, יכולים לסייע במניעת מחלות לב ושבץ מוחי.

האם אפשר לעבור גם התקף לב וגם שבץ מוחי?

כן. אדם יכול לעבור התקף לב ושבץ מוחי באותו שלב בחיים או בתקופות שונות.

שני המצבים קשורים לעיתים קרובות לטרשת עורקים, להיווצרות קרישי דם ולגורמי סיכון משותפים כמו לחץ דם גבוה, סוכרת, כולסטרול גבוה ועישון. לכן אדם שכבר עבר אחד מהאירועים עשוי להיות בסיכון מוגבר לאירועים נוספים.

לאחר התקף לב או שבץ חשוב להמשיך במעקב רפואי, להקפיד על הטיפול התרופתי ולהשתתף בתוכנית שיקום כאשר היא מומלצת.

מתי צריך להזעיק עזרה רפואית?

יש לחייג מיד 101 למד״א כאשר מופיעים:

• לחץ, כאב או אי-נוחות בחזה
• כאב המקרין ליד, לגב, לצוואר או ללסת
• קוצר נשימה פתאומי
• זיעה קרה, בחילה או חולשה חריגה
• צניחה בצד אחד של הפנים
• חולשה או חוסר תחושה בצד אחד של הגוף
• הפרעה פתאומית בדיבור או בהבנה
• שינוי פתאומי בראייה
• אובדן שיווי משקל או כאב ראש חריג ופתאומי

אין לנסות לאבחן את האירוע בבית ואין להמתין לשיפור. גם אם אינכם בטוחים שמדובר בהתקף לב או בשבץ מוחי, עדיף להזעיק עזרה ולקבל הערכה מקצועית.

צוות מד״א יכול להתחיל בבדיקה ובטיפול כבר במקום ולתאם פינוי מהיר לבית החולים המתאים. הכרת הסימנים יכולה להציל חיים

ההבדל המרכזי פשוט: התקף לב פוגע בלב, ושבץ מוחי פוגע במוח. בשני המצבים, חסימה או הפרעה בזרימת הדם עלולות לגרום לנזק בלתי הפיך אם הטיפול מתעכב.

כאבים או לחץ בחזה, קוצר נשימה וזיעה קרה מתאימים יותר להתקף לב. עיוות בפנים, חולשה בצד אחד והפרעת דיבור מתאימים יותר לשבץ מוחי. עם זאת, התסמינים אינם תמיד אופייניים וברורים.

שמרו את סימני האזהרה, שתפו אותם עם בני המשפחה ואל תהססו לפעול. בעת חשד לאירוע רפואי חמור, כל דקה חשובה – חייגו 101.

הכירו את הסימנים כבר היום, הקפידו על בדיקות תקופתיות ופעלו לאיזון לחץ הדם, הכולסטרול והסוכר. הרשמו לניוזלטר לקבלת מידע וטיפים נוספים לשמירה על בריאות הלב והמוח.