ציסטות בשחלות הן תופעה נפוצה מאוד – וברוב המקרים גם לא מסוכנת. אצל רבות/ים, הן מופיעות כחלק טבעי ממחזור הביוץ ונעלמות מעצמן בלי לגרום לתסמינים. עם זאת, לפעמים ציסטה יכולה להעיד על מצב רפואי אחר, לגדול, לגרום לכאב – ולעיתים נדירות גם לדרוש טיפול או הסרה.
אם נתקלת בכאב אגן חוזר, נפיחות בטנית, או שמצאו לך ציסטה באולטרסאונד – זה טבעי להילחץ. החדשות הטובות: ברוב המקרים מדובר בממצא שפיר שניתן לעקוב אחריו בצורה פשוטה.
במדריך הזה תמצאי/תמצא הסבר ברור על סוגי ציסטות בשחלות, איך מרגישים אותן, איך מאבחנים, מתי צריך טיפול, אילו סיבוכים אפשריים קיימים – ואיך אפשר להפחית סיכון להישנות.
מהן ציסטות בשחלות ולמה הן מופיעות?
השחלות הן חלק ממערכת הרבייה: שתי בלוטות קטנות משני צידי הרחם, שתפקידן לייצר ביציות ולהפריש הורמונים כמו אסטרוגן ופרוגסטרון.
ציסטה בשחלה היא שקיק מלא נוזל (לעיתים גם חומר סמיך או רקמה) שיכול להופיע באחת השחלות או בשתיהן. לפי הערכות, לפחות כ־20% מהנשים יפתחו במהלך החיים לפחות ציסטה אגנית אחת.
רוב הציסטות הן שפירות (לא סרטניות) ולא דורשות הסרה.
סוגי ציסטות בשחלות: מה ההבדל בין ציסטה “רגילה” לציסטה שדורשת מעקב?
יש כמה סוגים של ציסטות, אבל השכיחות ביותר קשורות למחזור החודשי.
ציסטות תפקודיות (הנפוצות ביותר)
אלו ציסטות שמופיעות כחלק מהביוץ, וברוב המקרים נעלמות תוך כמה שבועות–חודשים.
ציסטה פוליקולרית (Follicular cyst)
במהלך המחזור, ביצית גדלה בתוך זקיק (פוליקול). בדרך כלל הזקיק נפתח ומשחרר ביצית.
אם הוא לא נפתח, הנוזל שבתוכו עלול להצטבר וליצור ציסטה.
ציסטת גוף צהוב (Corpus luteum cyst)
אחרי שחרור הביצית, נוצר “גוף צהוב” שמפריש הורמונים התומכים בהריון. לרוב הוא מתפרק אם אין הריון.
במקרים מסוימים הוא לא מתפרק ונוצר בו הצטברות נוזל שגורמת לציסטה.
ציסטות שאינן קשורות למחזור
ציסטה דרמואידית (Dermoid cyst)
ציסטה שיכולה להכיל רקמות שונות כמו שומן, שיער ועוד. בדרך כלל שפירה, אך לעיתים גדלה וגורמת לכאב.
אנדומטריומה (“ציסטת שוקולד”)
נובעת ממצב של אנדומטריוזיס: רקמה שדומה לרירית הרחם גדלה מחוץ לרחם ויכולה להיצמד לשחלות.
ציסטה זו עלולה להשפיע על כאב ועל פוריות.
ציסטאדנומה (Cystadenoma)
גידול שפיר שמתפתח על פני השחלה ויכול להיות מלא נוזל או חומר סמיך. לעיתים הוא גדל ולכן דורש מעקב/טיפול.
ומה לגבי PCOS?
בתסמונת השחלות הפוליציסטיות (PCOS) מופיעים בשחלות ריבוי זקיקים קטנים, והשחלות עלולות לגדול. PCOS עלולה להשפיע על ביוץ, הורמונים ולעיתים גם על פוריות אם אינה מטופלת.
איך מרגישה ציסטה בשחלה? תסמינים שכדאי להכיר
ברוב המקרים אין תסמינים בכלל. כשיש, הם מופיעים לרוב כשציסטה גדלה או לוחצת.
תסמינים אפשריים:
- נפיחות בטנית או תחושת “בטן מלאה”
- כאב באגן לפני או בזמן מחזור
- כאב בזמן יחסי מין
- כאב בגב התחתון או בירכיים
- רגישות בשדיים
- בחילות והקאות
- כאב בזמן יציאה
איך יודעים אם ציסטה התפוצצה או שיש סיבוך דחוף?
יש מצבים נדירים אך חשובים, כמו תסביב שחלה או קרע בציסטה.
פני לטיפול רפואי דחוף אם מופיעים:
- כאב חד וחזק באגן שמופיע בפתאומיות
- חום
- סחרחורת, חולשה, עילפון
- נשימה מהירה
- כאב שמחמיר במהירות
אבחון ציסטות בשחלות: איך זה נעשה בפועל?
לעיתים רופא/ת נשים מזהה ציסטה בבדיקה גינקולוגית שגרתית ומפנה להדמיה.
בדיקת הבחירה: אולטרסאונד
אולטרסאונד מאפשר להעריך:
- גודל הציסטה
- מיקום
- צורה
- האם היא מלאת נוזל או מוצקה/מעורבת
בדיקות נוספות לפי צורך
- CT או MRI (כשצריך תמונה מעמיקה יותר)
- בדיקת הריון (כדי לשלול מצבים מסוימים)
- בדיקות הורמונים (בחשד לבעיה הורמונלית)
במקרים רבים הגישה היא “להמתין ולראות” ולבצע אולטרסאונד חוזר בעוד כמה שבועות–חודשים כדי לוודא שהציסטה נספגת.
טיפול בציסטות בשחלות: מתי צריך להתערב?
רוב הציסטות נעלמות לבד ולא דורשות טיפול. במידה ויש תסמינים קלים, ניתן לעיתים להיעזר באמצעים ביתיים (כמו חימום מקומי) להקלה.
הטיפול תלוי ב:
- סוג הציסטה
- גודל
- תסמינים
- גיל ומצב הורמונלי (לפני/אחרי גיל המעבר)
- חשד לממאירות (נדיר)
טיפול ניתוחי: מתי זה נשקל?
בדרך כלל שוקלים ניתוח כאשר:
- הציסטה גדולה ומתמשכת
- יש כאב משמעותי או חשד לתסביב/קרע
- מדובר באנדומטריומה/ציסטה שאינה תפקודית
- יש חשד לגידול ממאיר או ממצא אחרי גיל המעבר
לפרוסקופיה
ניתוח זעיר-פולשני דרך חתכים קטנים, להוצאת הציסטה.
לפרוטומיה
ניתוח דרך חתך גדול יותר בבטן, לרוב כשיש ציסטה גדולה במיוחד או חשד ממאיר. ייתכן שתתבצע גם ביופסיה.
סיבוכים אפשריים: נדירים, אבל חשוב להכיר
תסביב שחלה (Ovarian torsion)
ציסטה גדולה עלולה לגרום לשחלה להסתובב סביב עצמה, מה שמפחית זרימת דם.
ללא טיפול מהיר עלול להיגרם נזק לרקמה השחלתית.
קרע בציסטה
ברוב המקרים הקרע גורם לכאב זמני, אך לעיתים נדירות יכול לגרום לדימום פנימי ולהעלות סיכון לזיהום.
חשד לממאירות
נדיר, אך לעיתים מתגלה גוש ציסטי שמצריך בירור. לאחר גיל המעבר הסיכון לממצא ממאיר עולה ולכן נוהגים להיות זהירים יותר.
מניעה והפחתת סיכון להישנות ציסטות
אין דרך למנוע לחלוטין ציסטות תפקודיות, אבל יש צעדים שעשויים להפחית סיכון להופעת ציסטות חוזרות.
מה עשוי לעזור?
- גלולות למניעת היריון (במקרים של ציסטות חוזרות) – מפחיתות ביוץ וכך עשויות להפחית היווצרות ציסטות חדשות
- מעקב גינקולוגי תקופתי
- פנייה לרופא/ה במקרה של תסמינים חדשים או מתמשכים
סימנים שכדאי לא להתעלם מהם:
- שינוי במחזור
- כאב אגן מתמשך
- ירידה לא מוסברת במשקל
- חוסר תיאבון
- תחושת מלאות חריגה בבטן
תחזית (Outlook): מה הסיכוי שזה יחזור ומה הקשר לפוריות?
אצל מי שעדיין לא הגיעו לגיל המעבר, התחזית בדרך כלל טובה מאוד – רוב הציסטות נספגות תוך כמה חודשים.
עם זאת, יש מצבים שבהם ציסטות יכולות לחזור, במיוחד אצל מי שיש:
- חוסר איזון הורמונלי
- PCOS
- אנדומטריוזיס
קשר לפוריות
- ציסטות תפקודיות לרוב מעידות על ביוץ תקין
- אנדומטריומות עשויות לפגוע בפוריות (תלוי בחומרת האנדומטריוזיס)
- הסרת ציסטות מסוימות עשויה לשפר פוריות, אך לעיתים גם לגרוע (תלוי בסוג הציסטה ובטכניקת הניתוח)
אחרי גיל המעבר, לרוב ממליצים להסיר ולבדוק גוש שחלתי חדש – כי הסיכון לממצא ממאיר עולה, גם אם רוב הממצאים עדיין שפירים.
סיכום: רוב הציסטות שפירות – אבל חשוב להקשיב לגוף
ציסטות בשחלות הן תופעה שכיחה, וברוב המקרים חולפת מעצמה. האבחון מתבצע לרוב באולטרסאונד, והגישה השכיחה היא מעקב.
יחד עם זאת, אם מופיע כאב חריף, חום, סחרחורת או תסמינים מתמשכים – חשוב לפנות לבדיקה רפואית כדי לשלול סיבוך כמו תסביב או קרע.
טיפ קטן לסיום: אם אובחנה ציסטה, בקשי/בקש מהרופא/ה לדעת איזה סוג, מה הגודל, ומתי מומלץ לבצע בדיקה חוזרת – זה יעזור לך להבין איפה את/ה עומד/ת ולהירגע.
