במשך שנים רבות, המדע התייחס לשינה כאל מצב פסיבי – מעין "כיבוי אורות" של המוח שבו לא קורה הרבה. כיום אנחנו יודעים שההפך הוא הנכון: בזמן שאתם ישנים, המוח שלכם עובד קשה, לעיתים אפילו יותר מאשר בזמן עירות. השינה היא תהליך אקטיבי, דינמי ומורכב להפליא, הבנוי ממבנה הנדסי מדויק הנקרא "ארכיטקטורת השינה".
סוד ה-90 דקות השינה שלנו אינה מקשה אחת, אלא מחולקת למחזורים בני כ-90 דקות כל אחד. במהלך לילה ממוצע, אדם בוגר עובר בין 4 ל-6 מחזורים כאלה. כל מחזור מורכב משני סוגי שינה עיקריים שונים בתכלית:
-
שנת NREM (שינה ללא תנועות עיניים מהירות): שלב זה מחולק לשלושה תתי-שלבים. השלבים הראשונים הם השינה הקלה, שבה אנו נרדמים. השלב השלישי הוא "השינה העמוקה" (Deep Sleep). בשלב קריטי זה, גלי המוח הופכים איטיים וסנכרוניים (גלי דלתא). זהו הזמן שבו הגוף מתקן רקמות, בונה עצם ושריר, ומחזק את המערכת החיסונית. בנוסף, מערכת הניקוי של המוח (המערכת הגלימפטית) נכנסת לפעולה ומסלקת רעלים שהצטברו במהלך היום.
-
שנת REM (שנת חלום): בשלב זה, הפעילות המוחית מזנקת ומזכירה מאוד מצב של עירות, אך הגוף משותק לחלוטין (כדי שלא נממש את החלומות שלנו פיזית). שנת ה-REM חיונית לוויסות רגשי, יצירתיות, וגיבוש זיכרונות. זהו הזמן שבו המוח "עושה סדר" בתיקיות – מחליט מה לשמור ומה למחוק.
למה אנחנו קמים עייפים אחרי 8 שעות? הבנת המחזורים מסבירה תופעה נפוצה: "אינרציית שינה". אם השעון המעורר מצלצל בדיוק כשאנחנו באמצע שלב השינה העמוקה, המעבר לעירות הוא חד וקשה, ואנחנו נרגיש "זומבים" למשך שעות. לעומת זאת, יקיצה בסוף מחזור (בשלב השינה הקלה) תגרום לנו להרגיש רעננים, גם אם ישנו פחות שעות בסך הכל. הסוד הוא לא רק כמה ישנים, אלא מתי מתעוררים.
